פסק-דין בתיק ת"ק 009272/02

התובעת, גרפיקאית במקצועה, תובעת לחייב את הנתבעים בתשלום שכרה בסך השווה בשקלים ל- 500$ בתוספת מע"מ, בגין ביצוע קטלוג למוצרי פורצלן עבור הנתבעים. כן עותרת התובעת לחייב הנתבעים בפיצוי בגין הוצאות, אבדן שעות עבודה ועגמת נפש, לפיכך העמידה תביעתה על סך של 4,050 ש"ח.

הנתבע מס' 2 (להלן: הנתבע) הגיש כתב הגנה בשם הנתבעים וטען כי התובעת אינה זכאית לתשלום שכרה שכן הפסיקה את העבודה, בטרם הושלמה, בניגוד לסיכום בין הצדדים וגרמה בכך נזק לנתבעים.

בכתב ההגנה פרט הנתבע כי הוסכם בין הצדדים, כי התובעת תבצע שני קטלוגים, קטלוג עתיקות וקטלוג פורצלן. עבור ביצוע עבודה זו סוכמה תמורה בסך של 1,500 $ בצירוף מע"מ.

לטענת הנתבע, היקף העבודה הוצג בפני התובעת אך השכר לא סוכם על פי מדד של ימי או שעות עבודה אלא כשכר גלובלי עבור ביצוע הפרוייקט.

לטענת הנתבע, התובעת קיבלה הצעות עבודה אחרות ואטרקטיביות יותר, לפיכך נעדרה מעבודתה ואף ביקשה לשחרר אותה מההסכם בדבר ביצוע קטלוג העתיקות, שהיה הקטלוג הגדול יותר (להלן: הקטלוג הגדול). הנתבע טען כי למרות שהתובעת נתבקשה לדאוג למחליפה מצא הוא גרפיקאית מחליפה לתובעת ולפיכך סוכם בין הצדדים כי התובעת תסיים את ביצוע קטלוג הפורצלן בלבד, שהיה קטן יותר בהיקפו (להלן: הקטלוג הקטן).

הנתבע טוען, כי ביום 16.7.02 העיר לתובעת כי אחד הצילומים נראה חתוך וביקש כי תגדיל את הצילום ותבדוק אותו וכן תבדוק צילומים נוספים אך התובעת התפרצה בהתקף כעס ועזבה את המקום מבלי להשלים את העבודה.

הנתבע טען כי נאלץ לבקש מהגרפיקאית המחליפה שתקדים את תחילת עבודתה, על מנת לסיים את הכנת הקטלוג על פי לוח הזמנים המתוכנן וכי נדרש לשלם לאותה גרפיקאית סך של 1,442$ עבור ביצוע שני הקטלוגים, כך שבניכוי הסכום ששולם לגרפיקאית המחליפה, נותרה יתרה בסך של 8$ לזכות התובעת.

הנתבע כופר בזכאותה של התובעת לשכר כלשהו שכן לטענתו, הפסקת העבודה בטרם הושלמה, גרמה לנתבעים נזקים שהתבטאו בעיכוב בלוח הזמנים, בצורך למצוא גרפיקאית מחליפה ולשלוח הקטלוגים בדואר אקספרס במקום בדואר רגיל.

התובעת אישרה בעדותה, כי סוכם בתחילה על ביצוע שני קטלוגים אך לטענתה ביקשה, יומיים לאחר תחילת העבודה, לשחרר אותה מביצוע הקטלוג הגדול לא משום שהיו לה הצעות עבודה אחרות אלא מפני שנוכחה לדעת כי לא נעים לה לעבוד עם הנתבע (עמ' 1 לפרוטוקול).

התובעת הודתה בעדותה כי התחייבה לסיים את הקטלוג הקטן אך לטענתה נאמר לה שהעבודה על הקטלוג הקטן עורכת כשבוע ימים. לטענת התובעת,  לאחר שעבדה על הפרוייקט, 46 שעות מצטברות, על פי דו"ח שעות עבודה שהוגש וסומן ת/1, ביקש ממנה הנתבע לבצע תיקונים שלהערכתה היו אורכים יותר משלושה ימי עבודה.

התובעת העידה כי הנתבע לא העיר לה, עד אותו מועד, לגבי איכות או אופן ביצוע העבודה וכי היתה מוכנה לבצע עבודות נוספות כדי להשלים העבודה אך לא היתה מוכנה לחרוג, באופן משמעותי, מהיקף של שבוע עבודה עליו סוכם. לפיכך ולאור דרישת הנתבע, לשינויים רבים, שדרשו ימי עבודה נוספים, הפסיקה את העבודה.

התובעת הודתה בעדותה כי  לאחר שבוע עבודה, לא סיימה את ביצוע הקטלוג הקטן  אך לטענתה העמידה את התמונות, מהדף הראשון עד לאחרון כך שנותר לבצע רק את הכריכה (עמ' 2 לפרוטוקול).

הנתבע הכחיש בעדותו כי סוכם על מכסה של שעות או ימי עבודה וטען כי סוכם על שכר גלובלי עבור ביצוע הפרוייקט.

הנתבע טען בעדותו  כי התובעת ביצעה רק כ- 60% מדפי הקטלוג וכי לא ביצעה את כריכת הקטלוג והמודעות לעיתונים שהינן חלק מהפרוייקט.  הנתבע העיד כי הגרפיקאית שהחליפה את התובעת, עבדה 6 ימים נוספים, על מנת להשלים את העבודה.

כן חזר הנתבע על טענתו כי הפסקת העבודה על ידי התובעת גרמה נזקים בגין הצורך לשכור גרפיקאית מחליפה ולשגר הקטלוגים במשלוח מיוחד, עקב  האחור בסיום העבודה.

לאחר ששמעתי ובחנתי את עדויות הצדדים וטענותיהם, אני מעדיפה את עדותו של הנתבע כי סוכם על שכר גלובלי עבור ביצוע שני הקטלוגים וכי לא דובר על מכסה של ימים או שעות עבודה.

טענתה של התובעת, כי סוכם על שבוע עבודה על הקטלוג הקטן, נסתרת למעשה על ידי עדותה כי למרות שעבדה שעות עבודה, המצטברות להיקף של למעלה משבוע עבודה, לא סיימה את הקטלוג אם כי לטענתה סיימה את פנים הקטלוג ולא הגיעה לכריכה.

זאת ועוד, התובעת העידה כי סוכם על שבוע עבודה על הקטלוג הקטן וחודש עבודה על הקטלוג הגדול. יחס זה, אינו הגיוני מהשוואת היקפי הקטלוגים שצורפו כנספח לכתב ההגנה. בעוד שהקטלוג הקטן מחזיק כ- 40 עמודים, הקטלוג הגדול מונה כ- 120 עמודים הכוללים את 40 עמודי הקטלוג הקטן. משמע שהיקף הקטלוג הקטן, כמחצית מהיקף הקטלוג הגדול. זאת ועוד, גם הסכום שסוכם, 1,000$ עבור הקטלוג הגדול ו- 500$ עבור הקטלוג הקטן, תומך בכך כי היקף הקטלוג הקטן, כמחצית מהיקפו של הקטלוג הגדול. אשר על כן, היחס הנטען של שבוע עבודה על הקטלוג הקטן לעומת כחודש עבודה על הקטלוג הגדול, אינו מתיישב עם ההגיון.

התובעת טענה לסתירה בגירסת הנתבע שטען מחד כי התיקונים שביקש מהתובעת לבצע לוקחים 20 דקות אך מאידך טען כי  הגרפיקאית המחליפה עבדה 6 ימים. אלא שגם אם התיקונים שהנתבע ביקש מהתובעת לבצע, ארכו מעבר לזמן הנטען, הרי התובעת עצמה הודתה כי במועד זה, טרם סיימה את העבודה על הקטלוג, אם כי לטענתה נותר לבצע את הכריכה בלבד.